את הגזרים במשק אנו קוטפים באמצעות משיכה וכשהאדמה מתייבשת ומתקשה אנו שולפים אותם באמצעות קלשון. אחרי הקטיף אנו מורידים את קבוצת העלים שמעטרת את הגזר וזאת על מנת שלא תמשיך להתפתח על חשבון חומרי ההזנה שבגזר, דבר שיגרום לו לאבד את חיוניותו ולהתרכך.
בשלב הבא אספו האיכרים הצעירים את הגזר לדליים בהם יעבור השרייה ולאחר מכן יישטף וייארז. אחד הילדים שאל, למה אתם שוטפים את הגזר? התשובה נחלקה לשניים. ראשית, כי אנשים לא אוהבים לאכול אדמה ושנית, כי האדמה היא המשאב החשוב ביותר של האיכר, לוקח לה אלפי שנים להיווצר וחשוב לנו שהיא תישאר בשדות שלנו. לכן אנו אוגרים את האדמה שנשטפת מן הירקות ואחת לשנה מחזירים אותה לשדה.

לסיום, טעמו הילדים מן הגזר שקטפו ובעוד הם מכרסמים ומנופפים לשלום מהכרכרה הרתומה לטרקטור, הופיע רכוב על טרקטורון אחד מאחרוני האיכרים הותיקים של כפר יהושע; סנדלים, מכנסיים קצרים, חולצה כחולה ושפם. סיפרתי לו את מטרת ביקורה של הקבוצה ואמרתי לו שאותו הם היו צריכים לפגוש, אבל יחד צחקנו על כך שמחוץ למשק של איריס, עיקר עבודת האיכר היא להזמין בזמן את הקבלן שמעבד, את זה שזורע, זה שמרסס ואת זה שקוצר. מה שמשאיר לאיכר את ההשקיה, הפיקוח והכי חשוב, הוא צחק, את כתיבת החשבונית.
לפני מספר חודשים במהלך אסיפה כלשהי שאל אותו איכר בתימהון לאן נעלמו השלשולים? אני זוכר, הוא אמר, שהייתי עובד עם אבא שלי בשדות, הולך אחרי המחרשה והאדמה הייתה מלאה בשלשולים, היום אני לא רואה אותם. הילדים ששלפו אתמול גזרים, וגם אלה שאספו לפני שבועיים תפוחי אדמה, ראו המון שלשולים. אותן תולעים רכות ולחות הן סימן מובהק לאדמה עשירה ופורייה, אדמה שמעובדת באהבה ובמתינות ומתוך התחשבות והבנה שמדובר במשאב הבסיסי שלנו. אחד מתפקידיו החשובים ביותר של האיכר הוא לשמור על האדמה על מנת שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מפריה. אני רוחש המון חיבה והערכה לאותו איכר ומחמם את הלב לראותו חולף על פני המשק רכוב על הטרקטור הכחול הישן בדרך לשדותיו. הוא מהאחרונים שעוד רואים את האדמה כנכס לאומי חקלאי ולא כנכס נדל"ן פרטי. מי ייתן ויחזרו השלשולים לאדמות העמק.

שיהיה שבוע של גשמי ברכה,
צוות משק בן צבי
כפר יהושע