בגיל 9 מפריד הילד את עצמו מן העולם, חוצה את הרוביקון, הנהר השוצף שאין ממנו חזרה. ובערך בגיל 10 הוא מצליח לעלות לגדה השנייה - הוא כבר אינו אחד עם העולם. חוויה לא פשוטה. הילד צריך לבנות את עולמו, את זהותו,להסתמך על כוחותיו. לראות לאן הוא משתייך, למי הוא רוצה להידמות ולמי אינו רוצה. הילדים נמצאים במקום שבו הם מחפשים גיבורים, מישהו שיהווה דוגמא. והאחריות שלנו, הורים ומורים, היא ליצור או להפגיש אותם עם הגיבורים הנכונים. אנחנו חייבים להיות המצפן של הילדים, לכוון אותם, להראות להם היכן הצפון, מהו הדבר הנכון - כדי שבשלב מאוחר יותר המצפן הזה ייהפך לחוויה הפנימית שלהם- למצפון.
בכיתה ד' המעבר משנות הילדות המוקדמות הושלם, המעבר לעבר שנות הבגרות עדיין לא החל. בנקודת מרכז זו, בלב הילדות, הפעילות העצמית של הילד מבוטאת באיכות של חיוניות ולהיטות להסתכל אל.. וללמוד את העולם, ותפקידנו להדריך אותם, לעזור להם להתמצא בעולם, התמצאות בזמן ובמרחב.
הקוריקולום של כיתה ד' בא לעודד, לאשר ולחזק את השלמת התהליך של חציית הרוביקון.
בתקופת לשון למדנו להתמצא דרך השפה, הזמנים, לפני ואחרי, מילות יחס למטה למעלה, ליד.
ברישום צורה אנחנו עסוקים בקליעות מסובכות תוך שמירה על הכיוונים, פעם למעלה ופעם למטה.
ובתקופת מולדת אנחנו לומדים על הכיוונים במרחב, צפון, דרום, מזרח ומערב, לומדים להכין ולקרא מפה, (שוב התמצאות במרחב) ומטיילים הרבה, במטרה להכיר ולבדוק את הסביבה שלנו, את טבעון.
בתקופת מסעות בני ישראל במדבר, למדנו כיצד המשפחה הבודדת הופכת לקבוצה ולעם, עם חוקים מנהגים ומסורת, וההקבלה לחיי הילדים הייתה רבה. גילינו את משה כמנהיג העם ואימצנו לנו כמה חוקים חשובים שלמדנו, בעיקר את "ואהבת לרעך כמוך".
הילדים עוברים שינוי תודעתי- חבל הטבור לעולם נחתך וכוחות העבר נעלמים.
המיתולוגיה צפונית היא ייחודית בתיאור תהליך שקיעת האלים, השקיעה של התודעה הרוחית באדם. האלים מפנים מקומם לעולם בני האדם; תהליך המתואר כעובדה, מה שצריך להיות הוא הקורה, ללא סנטמנטליות, הדרך לעולם החדש מתוארת כאפשרית וצריכה להתרחש.
כמו כן- התוכן הסיפורי של סיפורי הצפון מפגיש את הילדים עם מגוון סוגי אישיות, דמויות התורמות לשלמות חברתית, וגם כאלו שיש בהם אפילה ורוע. הילדים נהנו ביותר משלל הדמויות והסיפורים ובייחוד מתעלוליו של לוקי עושה הטוב והרע.
במקום של ההיפרדות אנחנו יכולים להתחיל להביט סביבנו ומתחיל מסע אל הממלכות השונות, שהקרובה ביותר היא ממלכת החיות, אותה למדנו ביחס לאדם. בדקנו וראינו כיצד פיתחו החיות איבר או חוש בצורה מיוחדת (האוזניים של הארנבון, החדק של הפיל, חוש השמיעה של הדולפינים), ואילו האדם שמר על כל איבריו וחושיו באיזון. החיות מוגבלות בצורת גופן ואילו האדם אינו מוגבל, ידיו חופשיות לעשות את רצונו, הוא יכול ללמוד ושואף תמיד להתפתח.
בתקופת שברים, קבלו הילדים חוויה שהם יכולים להיות חלק מהשלם וגם השלם עצמו. משהו נשבר ומשהו מורכב מחדש בדרך מושכלת. חלק מזה חווים הילדים גם בשיעורי המוסיקה במקצבים ובמשקלים השונים שאותם הם מתרגלים.
השנה, לשמחתנו, כל יום חמישי הופכת כיתתנו לתזמורת בניצוחה של נעמה, הילדים לומדים להקשיב ולנגן ביחד ובמטה קסם מתקבצים קולות הכלים הבודדים להרמוניה משותפת ומופלאה ובקרוב מאוד נערוך את הקונצרט הראשון שלנו.
אז ילדי הכיתה כותבים הרבה, (גם שירים, סיפורים וחידות), עובדים הרבה בבית, מתרגלים חשבון, רוקמים איקסים במרץ בדוגמאות עוצרות נשימה, שרים, מנגנים, מציירים, מפסלים בחמר, עושים ספורט, לומדים לקרוא ולכתוב באנגלית וגם קצת בערבית, מטיילים, שומעים סיפורים וגם משחקים,
מזל שיש גם הפסקות!
אחת המטרות החשובות בכיתה ד', היא להפנות בצורה חיובית את האנרגיות רבות העוצמה שילדים בני 10 מביאים לכיתה. התלמידים צריכים להיות מאותגרים באופן שמתפרש על פני כל הבט אפשרי של העבודה שלהם. עבודה והרבה עבודה, הוא קו מנחה חשוב בכיתה ד'.
וברוח זאת אנחנו מגיסים גם את הורי התלמידים לעבודה מאומצת, בשיתוף התלמידים כמובן, כדי לארגן ולהכין את יריד האביב של בית ספר שקד.
השנה יעמוד היריד בסימן צמיחה אישית, אנחנו מכינים עבורכם סדנאות רבות של עשייה ולמידה, לגיל הצעיר ולגיל המבוגר. מפגש תרבותי, בין אישי ובו מכלול של עשייה, סיפורים ומוסיקה.
כמו כן אנו עובדים על פרויקט עבור קהילת טבעון הרחבה.
להתראות ביריד-כיתה ד'